שכון ארץ ורעה אמונה [תהילים ל"ז]
בטול בתכלית , בטול במציאות ומציאות האין והאפס
היא האמת הצרופה.
כל ביטוי של ישות ונוכחות , גם אם הוא , לכאורה ,
לשם שמיים , תופס מקום על חשבון גילוי מלכות ה' בהוויה.
המשימה העקרית הבלעדית היא ממוש ההתבטלות והתגלמות
האין בקיום העצמי , זה שנאמר , כלך יפה רעייתי ומום אין בך
[שיר השירים ד'] ,שכן המום הוא הבקוע והשסע המתקיימים
בהווית הסוגד למלך בשר ודם ויוצרים בתודעתו חייץ וחומה
ביחס למלכו של עולם , שהוא ושמו אחד הם וע"י התבוננות
ועבודה באופן של שכון ארץ ורעה אמונה מפרנסים את התודעה
והאמונה וזוכים לגאולה שלימה של ההכרה והתודעה
באופן של חבור ואחדות בחיי החיים.
הציור וצלם האדם נתונים לפרשנות מצד הרואה
והמביט בהם מחטיא את תכליתו ומפסיד את עולמו ,
גם אם מרוויח לפי שעה השפעה ומעמד של חולין ,
ולמעשה אוכל שוב מעץ הדעת טוב ורע ומחמיץ את השעה.
דברים אלה מופנים הן לעבד ה' והן לניצוצות אדם הראשון
היונקים את חיותם מעץ החיים , ומתקיימים למעשה
מהבל פה של בוראם , ובכח זאת עשויים הם למרוד
ואולי לקיים את ייעודם ותכליתם ולשעבד רצונם וישותם
לרצון הבורא המהווה אותם שאין עוד מלבדו.
פועל ההתגלות מניע את גלגלי הקיום , שכן גדול
תלמוד תורה יותר מן הקורבנות [סנהדרין מ"ד] , אף שהקרבת
הקורבנות היא העלאת מיין נוקבין וזווג עם השכינה ,
אלא שבבית המקדש השלישי אין מקריבין קורבנות
פרט לקורבן תודה , וקורבן תודה פירושו הפנמה ולימוד
תורה חדשה שנאמר בה מאתי תצא [ישעיה נ"א] , גילוי הכוונה
הפנימית העלומה של תורת הסוד שקדמה באלפיים
שנה לעולם [פרקי רבי אליעזר] , שנאמר שת אלפין הווי עלמא
וחד חריב , אלפיים שנה תוהו,אלפיים שנה תורה ואלפיים שנה
ימות המשיח והאלף השביעי חריב [לשון חורבן העולם מלשון העלם,
הר חורב ואף מאכל חרובי מערה], ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. [ישעיהו ב'].
שמעון טל רז
